01/02/2014
א'/אדר א/תשע"ד
לחברי הצוות שלום,
פרשת השבוע, פרשת תרומה, קשה לקריאה. יש בה כל כך הרבה פרטים, הנחיות מדויקות לבניית משכן ה', מאיזה חומרים, במה לצפות, כיצד לעטר, היכן יונחו, מה יעשו איתם, ממש קריאה מפרכת, בה מרוב בפרטים קשה או בלתי אפשרי לראות את המכלול, מרוב עצים לא רואים את היער. אין עלילה, אין גיבורים, אין דימויים ונדמה כאילו אין מסר, מלבד המסר הערכי המדגיש את הצורך של כל הקהל לתרום. כמה קשה לרתום אנשים לתרומה משמעותית כאשר אין להם כל השפעה על המוצר הסופי לשמו הם נרתמים ותורמים. אנחנו יודעים שהרתמות אמתית מגיעה כשאנחנו פועלים למען משהו שאנחנו שותפים בו – במקרה הזה לא מוצעת שותפות, אלא חובה, מצווה. אין מקום ליצירתיות חופשית, אלא הנחיות מפורטות לעייפה. למה?
בעוד שבועיים נקרא את פרשת כי תישא, בה יתבקש הציבור שוב לתרום, שוב יירתם, אך הפעם, לא תהיינה הנחיות. המוצר שייבנה יתאים למה שאנשים ידעו אז על אלים, עגל הזהב. חפץ בעל צורה מוכרת, מחומר יקר, שאליו מייחסים תכונות של כוח, ולא משכן שלא באמת רואים מי גר בו. מאוד קשה לפרוץ את גבולות המסגרת המוכרת, לצאת מהקופסא, ולכן, אולי, צריך הגדרות ברורות ומתווים ברורים ליציאה מהקווים. אם אין הוראות ברורות, אנחנו חוזרים לדפוסים המוכרים ממש מהר.
לכן כל ניסיון לחדשנות צריך להיות מעוגן בפרטים, ולא להישאר בגדר של התוויות כלליות. התוויות כלליות מביאות כל אחד לפרשנות משלו, ואף שאין בכל פסול, לא נצליח לייצר משהו משותף בדרך זו. אם נרצה ליצור משהו יחד, חשוב שיהיו כללים מאוד ברורים לעבודה, פרקטיקות מוסכמות. שבירה של פרדיגמה היא בסדר גמור, אבל כדאי לצאת לפרדיגמה אחרת.
בימים אלה שומעים שיח רב על למידה משמעותית, למידה שאיננה מכוונת אך ורק לצורך עמידה בבחינות אלא מאפשרת לימוד חוויתי, חקר, לימוד שנשאר עם הלומד גם זמן רב אחרי ש"סיים את החומר". זוהי הזדמנות שלא נחמיץ אותה. הלמידה מכוונת הבחינות הפכה להיות חלק מרכזי בעבודתנו לאורך כל שש השנים, ואכן השאירה פחות זמן, נודה על האמת, לחוויה הלימודית. ארבע הבנות שפגשנו בהשתלמות האחרונה למדו יותר בתכנון הניסוי שלהן למעבדת החלל משלמדו בשלוש השנים האחרונות בשיעורי המדעים, ועם המורים למדעים הסליחה.
למידה משמעותית, בדיוק כמו למידה לבגרות ואף יותר מכך, צריך לתכנן, וצריך לרדת לפרטים. ללא הקפדה על עצי השטים וציפוי הזהב במשכן של מטה, בבית הספר, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו מול דפוס ישן של הוראה ולמידה, מול עגל הזהב, החמצה של הזדמנות נפלאה.
אני מזמינה את כולכם בכל תחומי הדעת, מחינוך גופני ועד מתימטיקה, מספרות ועד של"ח, מעיצוב ועד פיסיקה, לחשוב כבר כעת על תכנון מהלך הלמידה המשמעותית במקצוע שלכם. כבכל תכנית עבודה יצטרכו להיקבע יעדים ללמידה, אופן הוראה, תכנית שעתית, עזרים מתבקשים, צמתי הערכה, מחוונים. כפי שלמדנו, גם כאן יידרש זמן לתרגול, שעות פרטניות לקידום מתקשים וליווי מצטיינים, מיפוי דינמי. במחצית ב' נוכל להקדיש זמן לבנות את תכניות העבודה שלנו משלב הפרטים כדי להגיע מוכנים לתשע"ה.
השבוע אנו מתחילים את מערכת השעות של מחצית ב ומסיימים את בחינות הבגרות האחרונות של החורף. במחצית ב' אין לנו זמן התארגנות כמו בתחילת השנה, והכניסה לעניינים צריכה להיות מאוד זריזה. אני מודה לכל הצוותים והמורים שהשקיעו מאמץ רב בחודשים האחרונים להביא להצלחת תלמידינו, ומאחלת לכולנו מחצית שנייה מוצלחת.
שלכם, גליה