ילדים בויאטנם. - מתוך הבלוג https://www.facebook.com/sabasavtabaolam
בכפרים פגשנו ילדים, והם כל כך שמחו לקבל בלון, ניסו למכור זרים של פרחי בר, ראיתי כיתה שלמה יושבת בכפר לאו צ'אי ומחכה למורה בשקט מופתי בארבע אחר הצהריים... ראיתי אמהות או אבות רוכבות עם תינוק בן יומו בזרועותיהם על קטנוע. איפה כסא בטיחות? ילדה בת שנתיים מחזיקה בשולי חולצת אמא שלה בנסיעה על קטנוע, לא קסדה, לא שום אמצעי בטיחות. היום ראיתי ילד בן 8 לכל היותר מרכיב את סבתא ואמא (שלושה זו ממש לא הגזמה כאן)... מסיבה של ילדי חטיבת ביניים התפזרה וכולם עזבו את המקום על קטנועים.
חשבתי שאולי חיי אדם זולים כאן. ברצינות, האם לא מבינים שזה מסוכן? שצריך לשמור על הילדים? מצד שני נתקלתי בהיפך הגמור, בטפוקרטיה... ילדים שלא נותנים מנוחה לבאי בית קפה, צורחים בקולי קולות ואיש לא מעיר, כאילו מותר לילדים הכל. ההורים נשארים ישובים במקומם גם כשהילדים משתוללים. הגדילה לעשות אחת האמהות, שנגשה אל הבן, עזרה לו לחסום את הדרך לשירותים כדי שיוכל לטפס על כסא לצפות באקווריום, ושעה ארוכה ניגבה את פניו, עורפו וגבו מזיעה, כי היה חם.
ואנחנו תמיד מדברים על ההתנהגות של הישראלים...